בת אנוש
מנהלת אסטרטגיה וחדשנות
Intuit

בת אנוש היא כיום מנהלת האסטרטגיה והחדשנות במרכז הפיתוח של חברת אינטואיט בישראל. היא חזרה לארץ אחרי שנים בסיליקון ואלי, שם שימשה מנהלת מוצר בחברה והתמקדה בפיתוח מוצרים עתידיים. היא בעלת תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטת קולורדו, בולדר; אחת ממייסדי Founder Labs - קדם חממה טכנולוגית בסן פרנסיסקו, ארה"ב; ואף זכתה במדליית זהב באליפות ארה"ב בצניחה חופשית.

"הסיפור המקצועי שלי לא מורכב ממסלול ישר עם מטרה והרצון להגשים אותה", מספרת בת, "הוא בנוי כמו פלונטר, עם הרבה מהלכים לא עקביים, מעברים בין תחומים ומדינות והרבה התלבטויות פנימיות סביב עשייה עם משמעות, אימפקט ותמורה אישית".

ולמרות זאת הצלחת לכבוש את הפסגה ולהגיע לתפקיד בכיר ומשפיע בחברה גלובלית. במה הסיפור שלך בכל זאת שונה מזה של נשים אחרות?

"בהסתכלות לאחור, מעבר למרכיבים הברורים שכולנו מכירים - עבודה קשה, תארים רלוונטיים לתקופה, חשיפה לשווקים בינלאומיים, בן זוג שוויוני והרבה אנרגיות. אני רוצה להדגיש דווקא את הרגעים בקריירה שבהם אין ראייה ברורה וביטחון בדרך שלך. אלו היו רגעים קריטיים עבורי, והיום ברור לי שבתור אישה היה קשה יותר לנווט אותם. אלו רגעי המעבר מתחום לתחום, או מפוקוס על הבית לפוקוס על הקריירה. בהכללה גורפת, אני מרגישה שהרגעים האלו נפוצים יותר אצל נשים, ואז באמת נכנסת לתמונה הרשת המקצועית שכל אחד בונה לעצמו".

מה לדעתך מבדיל בין ההתנהלות של נשים וגברים בפיתוח הקריירה?

"אומרים שנשים לא בונות רשתות מקצועיות כמו שהגברים בונים, ואני חושבת שלפעמים הן מדלגות על בניית רשת מקצועית גרידא. לרוב נשים מסווגות קשרים כ'חברה טובה' או 'מישהי שאני מכירה', בלי מעמד ביניים של 'קשר מקצועי בר מינוף בעת הצורך'. זכור לי פאנל מקצועי שבו אמרה אחת הפאנליסטיות שחוץ מרשתות מקצועיות ונטוורקינג נכון, חשוב עוד יותר שיהיה מישהו או מישהי שעבורם הם פשוט – 'kicked a'. כלומר, מישהו שיהיה מוכן לקחת הימור עלייך ברגעים פחות ברורים.

"אני חוויתי את זה באופן אישי: אחרי שנים שבהן לא הייתי כל כך פעילה בעולם הטכנולוגי ורציתי לחזור אליו, עזר לי מאוד מנהל ותיק, מוטי אליאב, שהימר עלי והכניס אותי כמנהלת מוצר בחברה שבה עבד, על בסיס פעילות משותפת של שנים לפני. אז הבנתי את העוצמה של מה שנקרא 'ספונסרשיפ', את החשיבות שלה ועד כמה היא לא מובנת מאליה עבור הרבה נשים".  

אומרים שנשים לא בונות רשתות מקצועיות כמו שהגברים בונים, ואני חושבת שלפעמים הן מדלגות על בניית רשת מקצועית גרידא. לרוב נשים מסווגות קשרים כ'חברה טובה' או 'מישהי שאני מכירה', בלי מעמד ביניים של 'קשר מקצועי בר מינוף בעת הצורך'

יש עוד מקומות שבהם את מרגישה שהפער בין נשים לגברים גדול מדי, מורגש מדי?

"ההיסטוריה עיצבה את מקום העבודה כך שהוא מופרד מהבית ומותאם לאדם שיכול להקדיש את עצמו לעבודה, בלי הצורך לערב את כל מה שנקרא שאר החיים – ילדים, חברים, הורים, משק בית. בעיניי, הפערים הגדולים בין המינים מתבטאים בעיקר סביב הציפיות השונות של החברה על השילוב הזה ועל המחיר השונה שמשלמות נשים לעומת גברים. מנשים עדיין מצופה לנהל את כל נושא הבית, ומגברים לא מצופה לקחת תפקיד ראשי בניהול 'שאר החיים', ומעטים גם מוכנים לשלם על כך את המחיר במקום העבודה.

"כדי שהפער בתחום הזה ישתנה, אנחנו צריכים שמקומות העבודה לא יעשו את ההפרדה הברורה הזו בין שני העולמות, שהשילוב ביניהם יהיה ברור, מובנה ובלי מחירים כאלו גבוהים"

ומהצד השני של המטבע, באילו מקרים היותך אישה דווקא תרם או סייע לך לאורך הקריירה?

"מהיום שנכנסתי לאוניברסיטה במדעי המחשב הייתי בעמדת מיעוט (כ-15% נשים), ושנים חשבתי שזה בכלל לא חשוב אם מדובר בגבר או אישה, העיקר להיות טובים במה שעושים. לקח לי הרבה זמן לקלוט שזה משפט נחמד אבל שהסביבה שלי לא מאמינה בו.

"אז החלטתי להקדיש את מרצי ועשייתי סביב הנושא של מגדר בהייטק, בדגש על נשים יזמות טכנולוגיות. שנות העשייה האלה נשים אפשרו לי לראות את הזווית שעד אז התעלמתי ממנה; את התפיסות החברתיות סביב נשים, את הסטטיסטיקות, את התובנות על ההטיות הלא מודעות שלנו. הידע והניסיון האלה נתנו לי ביטחון להתנהל בתפקידים בקריירה ואת היכולת להשפיע על הארגון ולהיות חלק מהשינויים שחברות עוברות היום סביב מגדר".  

אז מה יגרום לסטטיסטיקה להשתנות וסוף סוף ליצור שווין בין המינים?

"הסטטיסטיקה של היום משקפת את התפלגות הכוח בין נשים לגברים, ובאיזשהו מקום זה גם שיקוף של התפלגות הביטחון הפנימי שאיתו חיות נשים לעומת גברים. בארה״ב למדתי את התובנות סביב פריבילגיה מערכתית - אנשים שהסביבה משדרת להם שהם מייצגים את מה שנחשב 'נורמלי', וכל השאר צריכים להוכיח את עצמם כדי לקבל יחס שווה או הזדמנות שווה. חשוב להבין שאלו שנהנים מפריבילגיה מערכתית לרוב לא מודעים אליה, וכשהם נחשפים לרעיון האינסטינקט הוא להתגונן ולהעביר את האחריות ליצירת שינוי לצד החלש יותר.

"כדי לייצר שוויון הזדמנויות בין המינים צריכים לקרות כמה דברים – קודם כל, שכולנו נבין איך החברה שלנו בנויה, מי מקבל הזדמנויות רק כי הוא חבר בקבוצה הנכונה ומי צריך להילחם עבורן. זה מהלך שצריך לקרות אצל נשים וגברים כאחד. מעבר לכך, להמשיך לחשוב על דרכים שיאזנו את מה שיוצר את הפער – אם זה בשינוי התפיסות שלנו, למשל סביב תדמיות של איך נראה יזם מצליח או מתכנת גאון, ועד שינויים בחוק כמו בחינה ושינוי פנימיים של פערי השכר לפי מגדר בתוך חברות".

שיתוף
לאתר Geektime